הכל משתבש לטובה
"הכל משתבש לטובה", משפט שגיסתי לימדה אותי והחלטתי לאמץ אותו.
לפני כמה ימים חוויתי אירוע לא נעים בקבוצה בפייסבוק לאנשים שסובלים ממיגרנות, לא אציין את שם הקבוצה במלואו ע"מ לא לפגוע במנהליה.
מעשה שהיה כך היה. בדר"כ אני לא מגיבה בפייסבוק, מקסימום משתפת, מפני שידם של החברים ברשת החברתית הרבה פעמים קלה על המקלדת ואף פוגענית. אך מאחר והתחלתי לקדם את העסק שלי כמאמנת, החבר'ה שמנהלים את קידום העסק המליצו שאגיב בתוך הקבוצה כדי שאחשף בפני הקהילה ושיכירו את האג'נדה הטיפולית/אימונית שלי. באחד הערבים הועלה פוסט ע"י אחת מחברותיה, אזרתי אומץ והגבתי. יעצתי לה שמדיטציה ודמיון מודרך יכולים מאוד לעזור מפני שיש להם השפעה על המוח והתת מודע. בהמשך שירשור התגובות נשאלתי אם יש לי קלטות למדיטציה ודמיון מודרך ובתום לב עניתי, שמאחר ואני מטפלת ב N.L.P ומאמנת אישית אני יודעת לעשות את הדברים האלה לבד ומתאמנות שלי מוצאות ביוטיוב הדרכות רבות למדיטציות ודמיון מודרך. הצעתי לאחת מהשואלות את עזרתי והזמנתי אותה להתקשר אלי. לא מצאתי בזה שום פסול, אני מציעה להרבה אנשים שסובלים מכאב כרוני ומיגרנות לפנות אלי בשאלות, ללא שום התחייבות. אני פשוט רוצה לעזור להם. הייתי שם, חוויתי את הכאב הנוראי שמשבש ופוגע במרקם החיים. אני מעודדת אותם ומספרת להם על התהליך שעברתי, האתגרים וההצלחות. עשיתי זאת הרבה לפני שהחלטתי להפוך ממורה לחינוך מיוחד למאמנת ואמשיך לעשות זאת, מבחינתי זוהי שליחות - הצלת חיים.
לאורך תקופת החברות בקבוצה שוחחתי והתכתבתי עם מספר מהחברים בה כשאני חולקת איתם את הידע שלי, בלי שום כוונה לקדם את עצמי כמאמנת.
ואופס בוקר למחרת בהמשך השירשור מופיעה תגובה של מנהלת הקבוצה, "שכחת לציין פרט קטן שאת משתמשת בתרופה הביולוגית". לפני שאני ממשיכה אקדים ואומר שפרסמתי וציינתי בקבוצה, מספר פעמים את העובדה שאני משתמשת בזריקה הביולוגית ומסבירה את הרציונאל הרפואי/הטיפולי של תמיכה תרופתית בשילוב עם טיפול רגשי כדי שתהליך ריפוי עצמי יצליח. יש שיסכימו איתו ויש שיחלקו עליו, בסה"כ כולנו אנשים בעלי דעות שונות ומגוונות. גם פה בבלוג הסברתי בכמה פוסטים את הנושא.
לענייננו, קראתי את תגובתה והכעס השתלט עלי. הרגשתי שהיא פגעה בטוהר המידות והיושרה שלי, ופעלתי לפי התאוריה בפסיכולוגיה "הלחם או ברח". במקום לנהוג כפי שאני ממליצה למתאמנות שלי, לקחת רגע, לסדר את המחשבות ולענות בשיקול דעת, נפלתי "לבור" שהיא "חפרה" לי ועניתי שאין לה כל זכות לפרסם מידע רפואי פרטי שלי. "יצאתי להילחם". או- הו, ואז קיבלתי מקלחת של מים צוננים, היא השתלחה בי כינתה אותי חצופה האשימה אותי בניצול הקבוצה לצורך פרסום עצמי כמאמנת, והיא כמנהלת הקבוצה רשאית להוציא אותי מהקבוצה. אופס, "הבור" העמיק ושוב חזרתי על אותה שגיאה, במקום לקחת את הזמן להירגע, נבהלתי מעוצמת התגובה שלה, שערערה אותי וגרמה לי לצאת ממודעות, נהגתי לפי הדפוסים הישנים שלי פחד מביקורת, שיפוטיות חשש מלהתמודד ולעמוד מול אנשים כוחניים. הרגשתי כמו ילדה קטנה שננזפת, לא הצלחתי לאסוף את עצמי ולחשוב בהגיון, ולכן סגרתי את הדיון וכתבתי שאני בוחרת לצאת מהקבוצה מאחר והיא משחירה את פני ברבים, ויצאתי, "ברחתי". מצאתי את עצמי עושה טעות נוספת וחוזרת לדפוס ישן של בריחה מעימותים מבלי להתמודד. בדיעבד הצטערתי ש"ברחתי" מהקבוצה כי אחרי שנרגעתי הגיעו התובנות, כיצד הייתי צריכה להגיב לטענות שהוטחו בי ומצליחה לשמור על אמינותי, והאגו לא היה נפגע כ"כ. ועכשיו... אין לי איך ל"תקן" את הדברים.
יום שלם הסתובבתי פגועה, מפוחדת שהאמינות שלי נפגעה והנורא מכל מתרחש, פגיעה בגיוס הלקוחות.
והנה הסוף הטוב של האירוע.
בבוקר ובלילה לפני השינה אני נוהגת לעשות מדיטציות. על פי מחקרים, אלה הם הזמנים הטובים בהם התת מודע מתגייס לטובתנו. ואכן בלילה הגיעה התובנה הראשונה שאני צריכה לחדד יותר בפני לקוחות פוטנציאליים את המשמעות של שילוב טיפול מונע עם טיפול רגשי בתהליכי ריפוי ושינוי. מחשבה שמעט שחררה את הלחץ. במהלך מדיטציית הבוקר החלטתי לרשום את כל הדברים שרציתי לכתוב לאותה מנהלת קבוצה בשרשור ההודעות לשים במעטפה ולשלוח אל היקום. יתכן שחלקכם ירימו גבה "יקום"? אני מאמינה שיש אנרגיה שסובבת אותנו. היקום שלנו הוא יקום אנרגטי, וכל מה שמתקיים בו, פועל בחוקיות קבועה שעובדת ב100% מהמקרים. החוקים הרוחניים, מתקיימים תמיד, בדיוק כמו החוקים הפיזיקליים ומשפיעים על כל היבט של החיים שלנו על כדה"א. המדען וואלס די וולטרס כתב "שכל מי שיכיר את חוקי היקום ויפעל בהרמוניה איתם, ימצא את סוד העושר" וכך עשיתי ולפי חוקיות היקום הדברים ישפיעו על היבט החיים שלי. כשכתבתי את הדברים ,משהו בי השתחרר ,הוצאתי אותם ממני.
ואני אומרת שאפשר לעשות לעשות מהלימון לימונדה. הלימונדה שלי היא שמהתקרית הזאת רק הרווחתי, ויש סיבה שהיא התרחשה בזמן הזה.
ראשית לפני כחודשיים ייסדתי קבוצה בשם "משתחררים מהמיגרנה" ואני המנהלת שלה. האירוע הוא זרקור עבורי שלעולם לא אתנסח באופן בוטה כלפי אחת מחברותיה גם אם לדעתי היא תחרוג מגבולותיה, אעשה זאת בצנעה ואשמור על כבודה.
דבר שני, המקרה היה שעון מעורר עבורי, שעלי להקפיד לשמור על מודעות כדי למנוע ממקרים דומים לערער את הביטחון שלי.
דבר שלישי, בזכות אותה תקרית ישבתי לכתוב את הפוסט עם התובנות שנולדו בעקבותיה.
אז....
אפשר להגיד "הכל משתבש לטובה" או "מעז יצא מתוק"
לסיכום:
1. לאורך הדרך, במסע הריפוי והשינויים שלי, אספתי כלים לארגז הכלים שלי, שעוזרים לי לזהות ולהתמודד עם אותם אירועים שמטלטלים אותי רגשית ולצאת מהם מחוזקת, מלאת תובנות והחשוב ביותר בלי כאבים.
2. לפעמים אנחנו נתקלים בתגובות שגורמות לנו להרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגלינו. התגובות האלה הרבה פעמים מכניסות אותנו למצב של "הלחם או ברח" - חשוב לזכור שהן מוציאות אותנו משיקול דעת הגיוני.
ולכן חשוב לשלב הבא
3. באירועים שמוציאים אותנו מאיזון, חשוב שנרגע ורק אחרי שנרגענו, נצליח להגיב באופן שקול והגיוני.
4. גם אם פעלנו באופן אמוציונאלי, בואו לא נלקה את עצמינו, נביט על הדברים מתוך חמלה עצמית, נרגע, ננתח את הדברים ומשם כבר יגיעו התובנות. אני ממליצה מאוד לכתוב את הדברים בכתיבה רציפה, לכתוב את מה שאתם חושבים בזמן שאתם חושבים ואיתם יגיעו התובנות.
5. תזכרו לכל דבר יש סיבה, היקום מכוון את הכל לטובתנו, גם אם עכשיו אנחנו מרגישים בכאוס מוחלט. יתכן ואת התוצאות הטובות של אירוע לא נראה מיד, אבל הן יגיעו.
זוכרים ,היקום עובד בחוקיות קבועה שעובדת ב100%מהמקרים.
את כל התובנות וההבנות האלה למדתי לאורך המסע לריפוי העצמי שלי. אלה הן תובנות לחיים בריאים, קלים, משוחררים ומאושרים יותר והן תקפות לכל תחומי החיים.
הפוסט התחיל אולי קצת בכייני ומסתיים בהכרת תודה כי בזכות אותה מנהלת
*נכתב הפוסט
*התחזקה לי ההבנה שחשוב מאוד שאהיה מנהלת קבוצה מכבדת
*דווקא מנקודת השבר, נוצרה לי ההזדמנות לעורר מחדש את המודעות תוך הפניית הזרקור לאמונות, להנחות היסוד ולהסתכל על המציאות מזווית אחרת.
תודה רבה לך, מנהלת קבוצה.
אל דאגה :) אנחנו נמשיך להיתקל באירועים שיטלטלו אותנו רגשית ממשפחה, חברים, בעבודה ומאנשים זרים לנו לחלוטין. בתהליך שינוי שעוברים לומדים להתמודד עם "הבורות" בדרך וצולחים אותם מחוזקים ומוכנים יותר לקראת האתגרים הבאים.
ממליצה לכם לצאת למסע של שינויים
צאו לדרך - מקסימום תצליחו. - בהצלחה.
