איך אני מצליחה להעביר כאב ראש
* הבלוג נכתב מעט לפני שהקורונה הגיעה לישראל
כבר תקופה ממושכת שכאב הראש מציק לי כל יום .אני אומרת לעצמי זהו אני מתגברת עליו והוא יעבור, אבל זה לא קורה. היאוש והתסכול מתחילים לחלחל ולערער את הביטחון שנתתי לתהליך הריפוי שלי. בימים האחרונים עם ההתעוררות בבוקר אני מתחילה לחפש אותו ולשאול את עצמי, הוא פה? הוא לא פה? עבר לי? לא עבר לי? והנה הוא דופק בדלת. שוב הזמנתי אותו, אורח לא רצוי בכלל. ולפתע אני מרגישה את החרדה, זיעה, דפיקות לב. אני פוחדת ממנו. הפקפוק בתהליך גם הוא מנסה להיכנס מהדלת האחורית ואני דוחה אותו על הסף, לא יכול להיות שהכאב שוב חוזר.
לאחרונה ממש הצלחתי להתגבר על המיגרנות בעזרת החשיבה החיובית, המדיטציה, הדימיון המודרך והדיבור העצמי. אני קוראת כדי להעשיר את עצמי בידע על מנת לדעת ולהבין טוב יותר איך לטפל בעצמי. אני לא מבינה, יש לי את כל התנאים האופטימליים להיות ולהישאר רגועה. אני עושה הכל נכון, אין לי לחץ מהעבודה, אין לי לחץ בבית, הילדים בוגרים, על פניו הכל בסדר. ועדיין לאחרונה הכאב לא מרפה. בראש מתנגנות השאלות ללא הרף, למה כואב לי? מה מלחיץ אותי? מה הכאב מספר לי? אני לא מצליחה להבין!!!!
מה אני עושה לא בסדר? מה מערער אותי? מה הנפש רוצה להגיד לי באמצעות הכאב?
אני מחליטה לעצור ולהקדיש לעניין זמן ומחשבה ומתחילה לבדוק מה מעורר כאב ראש מתמשך. אני יוצאת מהמצב האוטומטי ,מתעוררת, וכך מסוגלת לבחון נכון יותר את המצב. בתשומת לב מלאה אני עורכת רשימת "מכולת", של הגורמים שנראה לי משבשים את מהלך חיי ומעוררים כאב ראש.
ברשימת "האולי בגלל זה כואב לי הראש" עלו התהיות הבאות:
אולי....
הקורונה? בכל כלי התקשורת מדברים על ההשלכות שלה ששולחות זרועות כשל תמנון לכל התחומי החיים. והבהלה סביבה כ"כ גדולה, ואולי הצליחו להבהיל גם אותי.
אולי....
תהליך התזונה והספורט שהתחלתי? שאני מאוד דבקה בו ורוצה לראות תוצאות, למרות שהחלטתי להיות סבלנית עד שאראה תוצאות משמעותיות. אני מודעת שזהו אינו תהליך אינסטנט.
ואולי....
המאמץ שאני משקיעה במציאת מתאמנים לקליניקה שפתחתי לאימון לריפוי עצמי .
ואז.... הגיעו התובנות.... כמו תמיד אלה המחשבות על הכאב שמלחיצות אותי, הפחד ממנו מערער לי את הביטחון.
ההבנה החשובה ביותר שהגיעה, היא לשנות את המחשבה ולהרשות לעצמי לשהות בכאב, להבין שהוא פה, נוכח, וכמו בכל פעם הוא יעבור.
כשאני אומרת לשהות בכאב ולהבין שהוא נוכח, אני מתכוונת קודם כל להירגע, לנשום עמוק, לא להלחם בו ולא לנסות להדוף אותו.
אני מתכוונת שיש צורך לקחת את הזמן ולהגיד לעצמי שהכאב פה וכמו שבכל פעם הצלחת להעביר אותו, גם הפעם זה יקרה.
אני מתכוונת שאני נותנת לעצמי את הזמן לנסות לצאת ממעגל הלחץ. ונזכרת שעלי להיות סבלנית. הלחץ והפחד רק "מתדלקים" את הכאב. והנה בבוקר התעוררתי לבוקר ללא כאב - קסם - נס.
המוח שלנו הוא איבר מיוחד, בעזרת המחשבות שלנו אנחנו יכולים לשלוט בו.
נשדר לו פחד מכאב הוא יאמין שכואב לנו והכאב רק ילך ויחמיר.
פרופסור דניס טורק, חקר ומצא כי פחד מכאב הוא גורם מנבא לכאב כרוני. עמנואל לאור כותב שאנחנו נוטים להאמין למחשבות שלנו. כאשר אנחנו מאמינים למחשבה, מיד מתלווה אל אותה מחשבה גם הרגשה תואמת. ולראייה, כשאני מתעוררת בבוקר וחושבת על הכאב ומתמלאה בפחד, מיד הוא מגיע...
פרופסור דניס טורק, חקר ומצא כי פחד מכאב הוא גורם מנבא לכאב כרוני. עמנואל לאור כותב שאנחנו נוטים להאמין למחשבות שלנו. כאשר אנחנו מאמינים למחשבה, מיד מתלווה אל אותה מחשבה גם הרגשה תואמת. ולראייה, כשאני מתעוררת בבוקר וחושבת על הכאב ומתמלאה בפחד, מיד הוא מגיע...
ההמלצות שלי אליכם הן:
1. בראש ובראשונה הפילו את חומת הספקות.
2. התחילו להאמין שהמוח שלנו מתגייס לטובתנו.
3. טפחו את המחשבות החיוביות, המוח שלנו מאמין לכל מחשבה.
4. דברו אליו, אל המוח. דברו אליו בלב, דברו אליו בקול רך ולפעמים אפשר בתקיפות, דברו אליו כשאתם עומדים מול הראי. אני עשיתי זאת רק הבוקר.
אני עושה זאת מתחילת התהליך ועד היום, ודרך אגב זו אינה המצאה שלי, טובי המומחים בחקר המוח ממליצים על דרך זו.
צאו אל מסע נפלא לחיים איכותיים יותר, נכון לעיתים הוא מייגע וקשה, אבל בינינו, החיים הם לא פיקניק ואם הם היו פיקניק הם היו מלאים נמלים:)
